משה פיטוסי, רכז הגרעין, מסביר את הגישה העומדת מאחורי הפעילות - "רוב הפעילות שלנו סובבת סביב בית המדרש - שיעורים לציבור הרחב. הם באים ללמוד, נחשפים לחיי קהילה שבנויה סביב בית מדרש, וכך, בעבודה איטית הופכים ליהודים לומדים. המטרה אינה להחזיר בתשובה, אלא לקרב יהודים שומרי מצוות לעולם הלימוד. ההנחה היא שאדם שאינו קורב לעולם של לימוד, הילד שלו כבר יהיה רחוק גם משמירת תורה ומצוות ממש. ורואים שלאט לאט המשתתפים שמגיעים מתחזקים, מה שמשפיע גם על ילדיהם, וכן הלאה".
ואכן בבית המדרש מתקיימים כמות שיעורים מרשימה מאוד - החל משיעורים בערב שבת, בוקר שבת וסעודה שלישית (ולא מדובר בדבר תורה, מדגיש משה, אלא בשיעור של ממש), שיעורים באמצע השבוע, יום שכולו תורה לנשים בימי שני, בית מדרש לבנות השירות לאומי שלושה ערבים בשבוע, ועוד.
אחד השיאים של הפעילות התורנית הנה שיעור חודשי המועבר כל חודש על ידי תלמיד חכם אחר בעל שיעור קומה. בראש חודש חשוון למשל, הגיע הרב יצחק שילת, ובאו לשמוע את השיעור כמאה נשים וגברים. הגרעין מרכז המון כוחות לפרסום והצלחת השיעורים החודשיים, כיוון שהדבר נותן טעימה של בית מדרש, גם לאלו שלא יכולים להתמיד בלימוד השבועי או היומי.
כיצד גרעין בן שנה הצליח ליצור היקף פעילות תורנית מרשימה כל כך? משה מסביר שהרב יוסף זיני פועל בעיר כבר שנים רבות, ויצר בית מדרש. הגרעין הגיע לפני שנה, והצטרף לפעילות הקיימת, תחת הנהגתו הרוחנית של הרב זיני, ונתן לו דחיפה משמעותית קדימה.
אחד הדברים היפים שיצאו מכך הוא השילוב והאיחוד בין כשמונה משפחות מקומיות לשבע המשפחות החדשות שבאו לגרעין. "אמנם ישנן פעילויות שמטבע הדברים המשפחות החדשות מובילות אותן", מסביר משה, "אך אנו גרעין אחד, פשוטו כמשמעו. מחינת הרב זיני, אל לנו להסתכל על הרקע או הסגנון של המשפחה. כל מי שרוצה לקבוע עיתים לתורה במסגרת בית המדרש הקהילתי של הגרעין - הוא חלק מהגרעין! החיבור לבית המדרש - זה מה שחשוב".
"הציבור הדתי לאומי באשדוד, צמא לתורה, ובעיקר - צמא לתורה שתגיע ממקום ריכוזי. כיוון שמדובר בעיר עצומה בגודלה (250,000 תושבים!), מאוד חשוב ליצור בית מדרש מרכזי, שיוכל להשרות מאווירת הלימוד בו על כלל הציבור הדתי בעיר".שעלי תורה - רשת גרעינים תורניים
